בלוג

אחרי ההתעדכנות במה שהולך… קשה לי ללכת לישון. אני מחפשת משהו טוב לקרוא לפני השינה ולא מוצאת משהו שיהיה גם טוב וגם רלוואנטי. נזכרתי שישראלי חכם שהיה שבוי בסוריה כתב בעצמו על קיר הצינוק "יודעים […]

7 שעות אחרי כיתות הרגליים המבלבל בנמל התעופה של מדריד… נחתנו בנמל התעופה 'שלנו'. כל כך רוגע, כמעט ריק, אבל מלא צילומים של החטופים 'שלנו' . המוני המוני צילומים פזורים באולם ממנו ראו פעם את […]

חוזרים הביתה. לא ממש טיילנו בחופשה הזאת. זה היה ביקור משפחתי עם מועקה מתמדת. כדי לנטרל את המועקה כתבתי כמו משוגעת! כל יום כמה שירים.רבים העלתי כאן. כל כך הרבה כתיבה… האם הבנתי משהו עמוק […]

זהו. הלילה הטיסה חזרה לארץ. ארוחת בקר אחרונה בכפר הספרדי. חשבתי שהיום אחרוג ממנהגי ואסב איתם ליד הברכה (ואולי אעשה עוד קצת הסברה לבחורה מקוסטה ריקה)… אבל ההשראה חונקת את גרוני, רק קפה נכנס והשירים […]

ובכן נגמרה חופשה ארוכה בספרד כשרוב הזמן עובר בנסיעות בנופי אנדלוזיה עם פס הקול התמידי של שירי ארץ ישראל. אלף פעם שרנו את "לו יהי" ואת "ההר הירוק תמיד" ואת "אל בורות המים" ואת בית […]

יש לי רק עוד יום אחד להסביר לאנשים שאיתי מה קרה. זה קשה. קשה לעשות הסברה במקום להתבדח ולהיות חברמנית. הם רואים אותי כל הזמן כותבת. הם שואלים מה אני כותבת…. אז ניסיתי לתרגם בשבילם […]

יום לפני הטיסה חזרה כיוונתי שעון והתעוררתי לפני כלם. בעמק בו אנחנו נמצאים אין עדיין שמש.ירוק וקריר. אני נשארת המיטה כדי לכתוב שיר שנבט בי אתמול בזמן הבילוי ביחד ולא היה לי זמן לפתח. אני […]

אתמול הלכנו למשחק כדורגל בין העיירה בה אנו מתארחים לַסְּמוּכָה. הלכנו כי מאיה אוהבת כדורגל. היא דוקא לא הרגישה טוב ולא הפיקה את המירב מן הפעם הראשונה בחיים ש5 אנשים קונים כרטיסים למשחק ויושבים עם […]

רק שלא נפתח פרנויה! אני מקוה שהרגשות האלה תוקפים אותי רק משום שאני בחו"ל. פה 'לא לחשוב על זה' זו אדישות. כשאשוב לארץ אפתח שוב את החוסן ושמחת החיים, כי זהו צו השעה. גם זה […]

ה"כנפיים של קרמבו" לא מאכזבות. הן יכולות לעוף עד ספרד. מאיה נהנית מהזום. אני נהנית להציץ על יעל ומאיה היושבות יחד ומשתתפות… כל כך הרבה דברים יפים יצרנו בארץ! כל כל הרבה מוסיקה הולחנה! כל […]