אני מחליפה מצעים ומפות כאילו עוד מעט יגיעו אורחות נכבדות מאד! והן אכן יגיעו: השעות המתוחות שצריך יהיה להעביר בלי היכולת הרגילה להתרכז בעבודה. אם מסתובבים בבית ובחצר…לפחות שיהיה יפה. היופי ממתיק את הזמן, מוסיף לו נופך של שבת, של יום קדוש. אלה באמת ימים נוראים וקדושים, אנחנו באבל כפול ומכופל ומכופל ומכופל! רציתי משהו מנכדי אבל הוא עסוק, הוא הולך ל7 הלוויות ביום! כן, חברים שהיו במסיבה. רציתי משהו מבתי, אבל היא עסוקה באספקת ציוד שייט לאנשי קבוץ 'ראש הנקרה' שמצאו מקלט בקבוץ גינוסר. לפחות שיהיה להם משהו לעשות, לפחות שהכנרת תרגיע. כמובן שאין לי בעיה עם 'הרציות', כלם פה רק מחכים לעזור. יש אפילו איזה "אמבולנס המשאלות" שמסתובב באין מבקש. אבל אני לא סומכת רק על היופי, כל הזמן בודקת איפה כדאי להשתטח אם יפול טיל? ומה מצב ציוד כבוי האש שלנו. ביקשתי שיעזרו לי בזה, עוד מעט מגיעים ונצא לסייר.
יש לי ספר של שירים קצרצרים ששמו
" עַל הַיֹּפִי הַבִּלְתִּי מָצוּי שֶׁל הַמָּצוּי" אני מעלה אותו, אבל מגומגם…

*
*
*

גַּם

הַיּוֹם

אֶחְיֶה

*

עַל

הַיֹּפִי

הַבִּלְתִּי

מָצוּי

*

שֶׁל

הַמָּצוּי!