בתמונה, אני משחקת על מאיה, שאיננה יודעת דבר על הרע. רק תארו לכם יצור שהרע היחיד שהוא מכיר הוא התקפות האפילפסיה ,המאוזנות בדרך כלל על ידי תרופות, אך כמו כיפת ברזל, יש כל כך הרבה שלפעמים זה עוקף את ההגנות. היום היה יום עם התקפים קטנים שאחריהם בא מצב רוח רע. אז שרנו ושרנו ושימחנו אותה ואת עצמינו. כך זה כמעט כל יום. התום שלה, הצורך שלה בשמחה, המסירות של כל המבוגרים סביבה, הבגדים הרכים שאמא יעל דואגת להלביש אותה… הם נוגדן לשואה החדשה. אך ברגע שהיא עסוקה עם עצמה, אנחנו חוזרים לחדשות ולמחשבות…
כל חיי ניסיתי לחיות בישראל כאילו היא כמו כל מקום אחר ולהתעניין בטבע יותר מאשר במדיניות. עכשו כמו כלם אני מנסה להבין ומגלה דברים מזוועים שאולי ידעתם ואני לא: למשל שהרשות הפלסטינית משלמת לכל רוצח יהודים על פי מספר האנשים שרצח?!
*
*
*
פִּתְאוֹם תָּפַשְׂתִּי
*
*
*
אֲנַחְנוּ מְחַנְּכִים אֶת יְלָדֵינוּ
לִרְאוֹת אֶת הָאַחֵר, לְהָבִין…
הֵם מְחַנְּכִים אֶת יַלְדֵיהֶם
לְהָנִיף עָלָיו סַכִּין!
*
אֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים אֶת יְלָדֵינוּ
לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ…
הֵם מְלַמְּדִים אֶת יַלְדֵיהֶם
לִרְצֹחַ!
*
אֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים אֶת יְלָדֵינוּ
לֹא לַהֲרֹג ג'וּק…
הֵם מְלַמְּדִים אֶת יַלְדֵיהֶם
לִהְיוֹת רוֹצֵחַ אָדוּק!
*
אֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים אֶת יְלָדֵינוּ
לַחְגֹּג אֶת הַחַיִּים…
הֵם מְלַמְּדִים אֶת יַלְדֵיהֶם
לַהֲרֹג יְהוּדִים!!!
*
וְכ"וּ וְכ"וּ וְכ"וּ
