היום לא יכולתי להרגע. יצאתי להתהלך בשביל… והנה לפני עדר עזים! כמה טוב שמישהו יצא לרעות עיזים! אפילו רק לראות עיזים עושה טוב. אני לא יודעת של מי העדר. יש כמה משפחות שמגדלות ועושת גבינות.. אצל אחת מהן הייתי אמש בארוחת שישי. דיברנו על כמה מרגיע להיות בקירבתן. כמה היציאה איתן למרעה היא חויה שעונה על צורך עמוק. אני כל כך שמחה שאחד הדברים שעשינו בחיים היה גידול עזים. כשהיינו הורים צעירים, במושב , הבאנו עז כי חלב של יצור קטן מתאים יותר לילדים מאשר חלב פרה. עשרות שנים היתה לנו עז לבנה ולה היה גדי והיה קל לחלוב אותה ואיזה הרגשה של שרשיות היא העניקה לי כשהתבוננתי בה מחלון המטבח, וכמה 'כפריים' היו המראה והריח של החיתולים עם גוש הלַבַּנֶה המטפטף שהיו תלויים מעל לשיש. אבל כשהילדים בגרו ועזבו את הבית ואהרון ואני עברנו לטבע הבר של כליל… אהרון רצה לעלות מדרגה והביא 7 עיזים שָּאמִיוֹת! הן היו ענקיות אפורות-כסופות ויפיפיות, אזנייהן הישתלשלו כמו שער בלונד-פלטינה והיו להן עיני תכלת. בעזרת טרקטור הקים אהרון דיר מבּוֹלְדֶּרִים ( סלעים גדולים), זה היה יפה כמו בסרט זָ'אן דֶּה פְלוֹרֵט, כמו בכפר צרפתי במאה ה17! אבל היה קשה מאד לחלוב אותן. כשאהרון חלה מסרתי אותן לחבר בדואי. עברו עוד 16 שנה. כשאהרון היה על ערש דוי, שאלתי אותי "מה הדבר הראשון שתרצה לעשות אילו קרה נס וקמת פתאם בריא ושלם?" תשובתו היתה "לעשות לעצמי קפה… וגם לקנות עיזים."

*

*

*

יִסְּרוּנִי כִּלְיוֹתַי

*

*

*

אִלּוּ הָיִיתִי אָדָם גָּדוֹל

הָיִיתִי עוֹזֵב הַכֹּל וְנוֹתֵן אֶת כָּל כּוֹחִי לַהַסְבָּרָה!

כִּי הַסְבָּרָה יְכוֹלָה לִתְרֹם כִּי הַסְבָּרָה הִיא חֲזִית

לֹא פָּחוֹת מִגְּבוּל הַדָּרוֹם!

*

הִיא הָיְתָה יְכוֹלָה אֲפִלּוּ לִמְנֹעַ אֶת הַטֶּבַח

בִּבְאֵרִי וּבִמְסִבַּת הַטֶּבַע וּ'בּ…

*

אֲבָל אֲנִי כַּנִּרְאֶה אָדָם קָטָן

נוֹתֵן אֶת כּוֹחִי לַשִּׁירָה.

*

גַּם שִׁיר יָכֹל לִלְחֹם!

אִם הוּא חוֹדֵר כְּלָיוֹת וְלֵב

*

אֲבָל אֵיפֹה כְּלָיוֹת וְאֵיפֹה מִלְחָמוֹת

כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב!