מִטְבָּח

עוד 4 ימים וחוזרים לארץ. אני מתחילה להכריח את עצמי למלא מצברים , שאוכל להועיל כשאחזור. היום הענקתי לעצמי יום כתיבה במטבח; בבית הכפרי בו אני מתארחת יש מטבח יפה במיוחד. אני שבניתי את ביתי ב'סגנון ספרדי', מרגישה פה כמו נחל שהגיע אל הים שלו. היום ויתרתי על הטיול היומי אל העיר היפה על החוף… כדי להיות לראשונה לבד במטבח. התמקמתי בחלקו האחורי, סידרתי לי שולחן מארגזי הירקות והשירים התבשלו והתבשלו, אפילו על על אש קטנה, על אש גדולה! הרבה שירים, השראה. אלא שלא נלווה לזה האושר הרגיל. הכל צבוע עכשו בתסכול שבמקום לכתוב צריך לרוץ להציל!
*
*
*
מִטְבָּח
*
*
*
מִטְבָּח הוּא מָקוֹם שֶׁל יֵשׁ

מָה עוֹד אֲבַקֵּשׁ?

*
הַיּוֹם הַמִּטְבָּח הַמֻּשְׁלָם בָּעוֹלָם לִרְשׁוּתִי

הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁלִּי הוּא הָאוֹלִימְפּוּס!

וְאִם נֵרֵד מִן הָהָר…

הוּא לִשְׁכָּתִי, הוּא קִיטוֹנִי (הַלֹּא צַר), הוּא מִשְׂרָדִי, הוּא
חמ"לי

*

טוֹב לִהְיוֹת בֵּין הַבְּצָלִים וְהַשּׁוּמִים וְהַדְּלוּעִים (מִן הַגִּנָּה)

וְעַגְבָנִיּוֹת הַשֶּׁרִי (שֶׁגֻּדְּלוּ בְּהַדְלָיָה)

וּבַקְבּוּק הַיַּיִן בָּאֶמְצַע

כְּמוֹ כִּכָּר

כְּמוֹ עַמּוּד

וּבְשֶׁל הַפְּקָק הָאָדֹם, כְּמוֹ מִגְדַּלּוֹר…
*

מִגְדַּלּוֹר

לִסְפִינַת הַנְשָׁמָה

שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֳנִיַּת מִלְחָמָה

שֶׁחוֹתֶכֶת דַּרְכָּהּ בְּכָל יָם

*
אֲבָל הִיא

סִירַת

הַצָּלָה

מִגּוּמִי

*
וְאֵלֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַצִּילָם…

*
אַיָּם?!