פתאם התארגן לו טיול! איזה מזל שדבורה, במקום לצאת לבדה לסבוב על ההר, כתבה בפורום של כליל: "אני יוצאת לטיול ב'שביל מן הברכה' (הכוונה למגדל המים של כליל) אצא ב16.00 , יש פריחה נהדרת, מוזמנים להיצטרף." והיצטרפנו! היינו גל, תירצה, דבורה, רחל, אוליביה ואני. היה גם גדעון, אבל הוא איש טלויזיה לשעבר אז הוא מצלם. אכן היתה פריחה נהדרת שאנחנו לא פוגשות כל אחת בחצר שלה, והיו בורות מים עתיקים שלא ראיתי מעולם, והיה היחד הנחמד למי שחי כל הזמן לבד. אני דוקא לא הייתי לבד היום. היו אצלי עובדים ובעלי מקצוע רבים. בכוונה אני מזמנת את כולם לאותו יום. חשבתי שלא אוכל להשתתף כי… אני צריכה להיות זמינה לעובדים אם ירצו עוד תקע למכונות שלהם, אם החשמל יקפוץ, אם ישאלו איפה סוגרים את המים, אם לא ידעו לסגור את שערי החזירים… ואז אמרתי לעצמי: "יש כאן יוזמה יפה, צריך לעודד אותה, ומה אם אף אחד לא יבוא? חוץ מזה, בינינו, כשאת רוצה משהו את עושה מה שצריך כדי שזה יסתדר." אז יצאתי אל העובדים ושאלתי כל אחד לחוד אם הם צריכים אותי פה. הם ענו בהומור. הבנתי שאפשר ללכת לטיול. כשחזרתי, מאוחר, כי הלכתי גם אל האופה(וזה לטפס הרים וגבעות עם טרמפים קטנים באמצע) שער-חזירים אחד היה פתוח! לא נורא; החזירים לא הספיקו לגלות את זה.
*
*
*
אָבִיב

*
*
*

לְכַתֵּת אֶת הָעֶצֶב לְצֶבַע,

לַעֲמֹד בַּהַפְצָצָה

שֶׁל אָחוּ חַרְצִיּוֹת !