הַשִּׂמְחָה

בחוץ יש פיצוצים חזקים מתמיד, אבל לי יש שמחה גדולה!
כבר זמן מה אני מתכתבת עם לוחם בחזית הצפונית שביקש לבוא עם 20 לוחמים לנוח ולהתרענן בצימר שלי כי הביתה הם לא יצאו מאז השבת השחורה. כמובן שהסכמתי והתחלתי לארגן ארוחות. אבל הוא לא חזר אלי. מראש אמר כי הם נמצאים במקום בלי קשר ורק לעתים רחוקות הוא מגיע אל הטלפון. אז אני מחכה ובנתיים מנסה שהישוב שלנו יזום 'נופשים' כאלה. אלא שאתמול, מאוחר בלילה, כשאני בכל זאת מקלקלת לעצמי את מצב הרוח על ידי התעדכנות מצב הלחימה… קראתי על נפילתו של של מאיר מואייל. מהר בדקתי אם יש לי שם משפחה של מאיר שמתכתב איתי, ולא היה. היום העזתי לשלוח הודעה: "מאיר, מה קורה?"… היו כמה שעות של מתח … והנה הגיעה תשובה: "היי בסדר. כל הלוז שלנו השתנה. אעדכן. תודה" . אוי לנו שאלה שמחותינו שמי שנפל לא היה המאיר הזה. כל מאיר יקר, בתמונה מאיר מוייאל ז"ל מקרית שמונה.

*
*
*
הַשִּׂמְחָה

*
*
*

זֶה לֹא רַק הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה

מִסְּבַךְ הֶחָרוּבִים

ונּוֹפֶלֶת עַל אֶגְלֵי הַטַּל
שֶׁנִּתְפְּשׂוּ בְּעֲנְפֵי הַמַּרְוָה
…

שֶׁמַּזְרִיחַ בִּי אֶת

שֶׁמֶשׁ הַשִּׂמְחָה!
*

גַּם בְּלִי לְהַאֲמִין בְּשׁוּם 'מֵעֵבֶר'

זֶה מֵעֵבֶר לָזֶה!