7 שעות אחרי כיתות הרגליים המבלבל בנמל התעופה של מדריד… נחתנו בנמל התעופה 'שלנו'. כל כך רוגע, כמעט ריק, אבל מלא צילומים של החטופים 'שלנו' . המוני המוני צילומים פזורים באולם ממנו ראו פעם את הפרסומת הפסטורלית של קוטג': "כמה טוב לשוב הביתה", זוכרים? אחרי פיקפוק אם הרכבות פועלות אם יהיה נהג מונית שיסיע אותי מנהריה לכליל… הסתבר שהכל בסדר. אז נפרדתי יעל ומאיה וירדתי לרכבת 'שלנו'. היו מעט מאד אנשים שנוסעים לנהריה בקושי מצאתי מישהי שתצלם אותי. אבל אז התחילו להגיע… שמחתי על כל אחד והרגשתי שהוא 'משלנו'!
עכשו אני יושבת ברכבת ונהנית לשמוע את הקריינית אומרת את שמות התחנות; 'שלנו' התחנה הבאה היא ביניימינה… איזה שם יפה! ובנהריה ימתין לי נהג המונית 'שלי' זיו, שלא עוזב את העיר בשביל שום דבר!
*
*
*
הַשִּׁיבָה
*
*

כַּמָּה הִתְאַמַּצְתִּי

לִתְפֹּשׂ מָטוֹס

שֶׁיִּקַּח אוֹתִי מִ'נָּוֶה קָטָן שָׁקֵט' עַל שְׂפַת הַתִּיכוֹן

בִּדְרוֹם סְפָרַד

*
אֶל 12 קִילוֹמֶטֶר מִלְּבָנוֹן

וְאֵין לִי ממ"ד!
*

אֲבָל יֵשׁ לִי כֶּרֶם זֵיתִים

וְיִהְיֶה מַסִּיק

וְנֵלֵךְ לְבֵית הַבַּד…

*
וּבֶטַח כְּבָר בָּקְעוּ הַנַּרְקִיסִים

וְאוּלַי גַּם הַסִּתְוָנִית וְהַכַּרְכֹּם
*

אֲנִי אֵלֵךְ בִּשְׁבִילֵי הָעַזִּים, אֶמְנֶה

אוֹתָם אֶחָד אֶחָד, וְלוּ

בְּלֵב רוֹעֵד,

עַד שֶׁמִּסְפָּרָם יַעֲלֶה עַל מִסְפַּר הַטִּילִים

שֶׁנּוֹרוּ לְעֶבְרִי

וּמִישֶׁהוּ יִירֵט!

*
תּוֹדָה 'מִישֶׁהוּ'

אִם זֶה אֱלֹהִים

אוֹ חַיָּל קָטָן
*

תַּחַת כִּפַּת בַּרְזֶל

עוֹלִים כְּמוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ תָּמִיד, פִּרְחֵי הַתַּחֲרָה…

*
אֵלֵךְ לִי בַּשְּׁבִילִים, לֹא אִירָא רַע!