בֵּין 'גַּן-גְּדוֹלִים' לְ'גַן-דִּקְלָה'

נהג המונית שפגש אותי אמש בתחנת-הרכבת התפלא שאני נוסעת לכליל ולא מכליל. אחר כך, כרגיל, עידכן אותי בחדשות. כשהוא שמע שאנחנו מתכוונים להיפגש למחרת ולשיר בדיוק בשעה שנסראללה נואם, הוא יעץ לבטל. לא ביטלנו. אם היתה מחשבה לבטל זה משום שרבים מן הכפר נסעו להלווייה של הקצין הדרוזי בכפר הסמוך. כמובן שלא רבים באו לשיר. היו מעט. ההרגשה היתה כמו בשנים הראשונות כשכליל היתה קטנה ומשפחתית. אז , אם מישהו לקח יוזמה לקיים ארוע של יחד, כלם באו. גם היום מי שבא, מי שישב על המחצלת מול השמש ההולכת ושוקעת מעל חוף "שבי ציון" ו"לוחמי הגיטאות" זכה לחויה נדירה בישוב שהפך גדול ו'קוּל'. ומילות השירים קיבלו משמעות נוספת והידהדו והידהדו…
*
*

בֵּין 'גַּן-גְּדוֹלִים' לְ'גַן-דִּקְלָה'
*
*
בְּשָׁעָה שֶנַסְרָאללַה

נוֹשֵׂא אֶת נְאוּמוֹ הֲרֵה הַגּוֹרָל

בְּשָׁעָה שֶׁבַּכְפַר הַשָּׁכֵן

מִתְקַיֶּמֶת הַלְוָיָה שֶׁל קְצִין דְּרוּזִי

שֶׁנָּפַל

בְּשָׁעָה שֶׁ עָלוּל וַעֲלוּלִים

וְטִילִים וחמ"ל

אֲנַחְנוּ רוֹבְצִים עַל הַמַּחְצֶלֶת

בֵּין 'גַּן-גְּדוֹלִים' ו'גַּן-דִּקְלָה'

עִם הַגִּיטָרוֹת וְהַמִּלִּים

וְהַקּוֹלוֹת מְהַסְּסִים וּמִתְבַּיְּשִׁים

אך מִתְגַּבְּרִים וּמִתְחַבְּרִים

וּכְמוֹ עוֹלִים עַל גַּל…

פִּתְאוֹם כֻּלָּם כֻּלָּם

שָׁרִים שָׁרִים שָׁרִים

שָׁרִים כְּמַצִּילִים אֶת הָעוֹלָם.