מדי ערב אני קוראת קצת נורבגית כדי לתחזק את השפה שלקח לי שנים ללמוד ואין לי עם מי לתרגל. הדבר האחרון שקראתי בשפה זו היה על השמחה הגדולה שיש להם זוכה בפרס נובל. עכשו פתחתי עיתון. הכותרות והעיקר הכתבה הם על מה שנפגע בעזה. רק כשפתחתי כותרת משנה קיבלתי סיפור אחר: ראש מפלגת הימין מכריז כי מאז מלחמת העולם השניה לא נעשה כזה טבח ביהודים! הוא דורש מן הפלסטינאים במפלגה להתנצל או למצוא לעצמם מקום אחר. אני נמנעת מלראות את סירטוני הזוועה אך דוקא אלה עשו רושם בנורבגיה ובאירופה בכלל וגרמו לגינוי (מבוקר) ולהפסקה זמנית של הזרמת כספים לעזה. מצאתי שם סיפורים אישיים של מי שאיבד את קרוביו וההלם שחוו כשראו אותם בסירטונים. צויין גם שבשביל החמאס שבויות הן שפחות מין. אני מנסה להרגיע את עצמי ולחשוב שאולי, כמו שהשואה הביאה להקמת המדינה, כך גם האסון הזה יקל קצת את הלחץ עלינו.
*
לפני זמן רב תירגמתי את השיר הזה של משורר נורבגי שהמכון לתרגום מצא לנכון להכיר לי , כשהייתי באוסלו.
*
*
*
אוֹסְקָר שְׁטַיְן בּיוֹרְלִיקֶה
*
*
*
וִיָה דּוֹלוֹרוֹזָה
*
*
*
גֶרְנִיקָה הוּא
שֵׁם יָפֶה,
עִם שֶׁמֶשׁ שְׁחֹרָה
עַל פְּנֵי פַּחַד לָבָן.
*
לָמְדוּ אוֹתִי לִשְׂנֹא שֵׁמוֹת יָפִים , לָמְדוּ
אוֹתִי לִרְאוֹת אֶת גֶרְנִיקָה כְּפִי שֶׁהִיא.
*
לוּחַ-זִכָּרוֹן
יָפֶה, הַנּוֹבֵר
בְּשֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר. שְׁלוֹשׁ
מֵאוֹת הֲרוּגִים
בְּלַיְלָה אֶחָד. אָמֵן.
*
לָמְדוּ אוֹתִי לְכַבֵּד
לוּחוֹת-זִכָּרוֹן. גַּם אִם הֵם
מִבְּרוֹנְזָה קְלוֹקֶלֶת, וְנִשְׁאָרִים
בַּחוּץ , חֲשׂוּפִים לַכֹּל מֶזֶג-אֲוִיר
*
לָמְדוּ אֶת לוּחוֹת הַזִּכָּרוֹן לְהַזְכִּיר לִי,
לְהָאִיר אֶת עֵינַי