השיר הזה של המשורר אהוב רוברט פרוסט היה בעיני התחכמות נחמדה ואתגר למתרגמים. לי עצמי יש כמה גירסאות. אבל היום הוא נראה לי עמוק ומעיק. ביחוד לאחר שהשמיעו לי את השיחה הטלפונית של מחבל שמספר לאביו בהתרגשות: הרגתי היום 10 יהודים במו ידי! ואביו בוכה מהתרגשות, ושואל בהערכה עשרה?!
*
*
*
אֵשׁ וְקֶרַח
*
*
*
סוֹף הָעוֹלָם יָבוֹא בְּקֶּרַח!
וְיֵשׁ סוֹבְרִים– בָּאֵשׁ.
אִם אֶזָּכֵר בִּתְשׁוּקָתִי…
עִם חֲסִידֵי הָאֵשׁ בְּרִיתִי.
אַךְ לוּ הָיְתָה כְּלָיָה שְׁנִיָּה,
אֲנִי מוֹדֶה: גַּם הַשִּׂנְאָה
(הַלֹּא אֵינִי צַדִּיק)
עַזָּה דַּיָּה, וְהִיא תַּסְפִּיק.
